החלטה בתיק ע"ע 18813-02-12

ניתנה ביום 17 אפריל 2012

מקט טקסטיל בע"מ                                                                        המבקשת

רפיקה אסעד                                                                                     המשיבה

     בפני:  השופטת לאה גליקסמן,    השופט אילן איטח,      השופט אילן סופר

נציג ציבור עובדים מר יוסף קרא,  נציג ציבור מעבידים מר אמנון גדעון

בשם המבקשת: עו"ד יוסף קבלאן

בשם המשיבה: עו"ד וסים אבו חיה

ה ח ל ט ה

השופט אילן סופר

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מהא סמיר-עמאר ונציגי הציבור מר ראובן פרי וגב' לורנס עאסי; תע"א 3555-08) מיום 23.1.12, בו נקבע כי על המבקשת לשלם למשיבה פיצויים בגין הפסד השתכרות, לרבות דמי לידה שנמנעו ממנה בשל פיטוריה בתקופת ההריון, וכן סכומים נוספים הנובעים מעצם קיומם של יחסי העבודה בין הצדדים, בסכום כולל של 44,356 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 8.4.09 וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 8,000 ש"ח.

הרקע לבקשה:

2.         המבקשת הינה חברה מכפר בית ג'אן, המנהלת מפעל טקסטיל שכל תוצרתו מיועדת עבור צה"ל. המשיבה הינה תושבת כפר בית ג'אן, אשר החלה לעבוד בשירות המבקשת במפעל ביום 8.7.06, כעובדת שעתית. עבודתה של המשיבה הופסקה בחודש יוני 2008, בהיותה בחודש החמישי להריונה, בנסיבות השנויות במחלוקת.

3.        בבית הדין האזורי בחיפה התבררה תביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות וכן לפיצוי בגין אובדן השתכרות עקב פיטוריה בתקופת ההריון בניגוד לחוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 (להלן- חוק עבודת נשים), וכן פיצוי בשל נזק לא ממוני. המשיבה טענה כי פוטרה בחודש יוני 2008, בהיותה בחודש החמישי להריונה, על ידי מנכ"ל המבקשת, שהורה לה לא להגיע יותר לעבודתה.

            מנגד, כפרה המבקשת בטענה כי המשיבה פוטרה וטענה כי היא הפסיקה מיוזמתה להגיע לעבודה, וכי למרות דרישות המבקשת ממנה לחזור לעבודה סירבה המשיבה לעשות כן. 

4.         בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבה ברובה. בית הדין האזורי שמע את העדים מטעם הצדדים ולאחר שבחן את טענותיהם ואת כלל החומר שהיה בפניו, קבע כי המשיבה פוטרה על ידי המבקשת בחודש יוני 2008 בהיותה בהריון. עוד קבע בית הדין כי בעקבות ידיעת המבקשת על הריונה של המשיבה, הופחת היקף משרתה בצורה משמעותית, זאת בניגוד לחוק עבודת נשים. כפועל יוצא מקביעות אלה חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיבה פיצויים בגין הפסד השתכרות לרבות דמי לידה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, הפרש דמי הבראה, הפרש ביטוח פנסיוני, הפרשי שכר בגין שעות שהופחתו ודמי נסיעה. כמו כן נפסקו לזכות המשיבה פיצוי על נזק לא ממוני בגובה כ- 7 משכורות חודשיות. בנוסף, חויבה המבקשת לשלם למשיבה שכר טרחת עו"ד והוצאות. 

5.         המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 5.3.12 דחה בית הדין האזורי את הבקשה ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שלפנינו.